סיפורו של מרחב

איך אני קשורה לסיפורו של מרחב?! או יותר נכון לעיצובו של מרחב הרי אני מעצבת בתים לא? אבל פנו אלי ושאלו, אז שאני אסרב?! בראשית האביב נקראתי לתת יד בשדרוג מרחב בבית ספר יסודי בקהילה שלנו, ללא היסוס הסכמתי והחלטתי להתייחס לעניין כמו לכל תהליך מובנה בבתים שאני מעצבת. אחרי הכל עיצוב הוא עיצוב.

פגישה ראשונה בחדר המנהלת…המממ…לשמחתי מעולם לא ישבתי באחד כזה אבל הפעם זאת הייתה סיבה טובה להתחיל… ישבנו דיברנו ראינו והתרשמנו מהחלל והכי חשוב בחרנו קונספט מוביל למבואה.

כשעלה הרעיון של הספר  "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" של ד"ר סוס הכל התחבר לי לראשוניות שיש לי עם הספר הזה, גיליתי אותו כשביתי הבכורה נולדה, הוא הספר שפתח את הבלוג בפוסט הראשון  ועכשיו בחרנו בו כקונספט למרחב החדש.

תחילת העבודה החלה בטיפול בקיר הפנימי שנמצא במרכז המרחב דרכו תכננתי לגזור את האלמנטים והצבעוניות לשאר הפינות. בהשראת הספר תכננו טפט עם משרד השילוט והגרפיקה שהוצמד לי מטעם בית הספר ואז הבנו שלקיר של כאחת עשרה מטרים עם דמויות מהספר צריך אישורים.

בדיקה מול ההוצאה בירושלים שיגרה אותנו היישר אל ההוצאה בלונדון שממנה קיבלנו התעלמות מוחלטת. אחרי הכל העיסוק במרחב ציבורי הצריך התייחסות אחרת ואישור על זכויות יוצרים היה דבר שלא ניתן להתעלם ממנו. לאחר מספר שבועות של ציפייה מנתיניי המלכה הבנו שצריך ללכת בכיוון אחר.

כך מצאתי את עצמי יושבת מול בנק האימג'ים של משרד הגרפיקה שעות בניסיון למצוא טפט שיענה על מסרי הספר, חיפשתי צרופים כמו: חיפוש דרך, הרפתקאות, חשיבה יצירתית ועוד, עד שלבסוף הגעתי לטפט הנבחר שהורכב משני טפטים (בכל זאת קיר של אחת עשרה מטרים) ועבר התאמות גרפיות רבות לצרכים שלנו.

לצידי המבואה בחרתי להעלות על הקיר משפטי השראה שקרובים לליבי ואת העיקר הבלטתי באמצעות מסגרת UNG של איקאה שנצבעה בצבע צהוב להדגשת הרעיון.

 בגזרת הטקסטיל לוחות שעם נעטפו בבדים ססגוניים ונתלו כמקבץ על מנת לאפשר תליית עבודות במרחב ווילונות קלילים בגוון צהבהב נתלו על מנת לאפשר כניסת אור נעימה.

בפגישה משולשת בבוקרו של יום תוכננה פינת ישיבה נעימה ומזמינה למפגשי חברים בהפסקות, וללמידה פורמלית יותר הוזמנו שולחנות וכיסאות למרכז המרחב.

הכדורים הפורחים מבחינתי הם הדובדבן של הקצפת. אמנם הם לא תוכננו בשום שלב אך ברגע שראיתי אותם בשיטוטי דרום תל אביב הם התחברו לי מידית לקונספט וידעתי שאני לא יכולה להתעלם מהם.

שרשראות דגלונים קטנות מוואשי טייפ שהכנתי עיטרו את הכדורים להוספת קצת צבע ובכנות אני לא באמת מצפה שהם יחזיקו יותר מדי אבל הם לגמרי עשו לי טוב : ) החשיבה הכללית היא שמוט הוילון יוכל לשמש גם הוא מקום לתליית עבודות מתחלפות של הילדים בהמשך.

לסיכומו של עניין לעצב זה כיף וזה לא באמת משנה מה. זה פאזל שמתחיל להתגבש מהחלק הרחב ביותר ויורד עד לפרט הקטן ביותר.  ניתנה לי הזדמנות להפוך רעיונות למציאות ועל זה מגיעה תודה אחת ענקית לאישה יקרה. תודה גלית!

וכך נראתה המבואה כשהתחלנו את התהליך:

מהמקום הזה אני מאחלת פתיחת שנת לימודים פוריה נעימה ומעוצבת : )

ריהוט: אודליה ברקוביץ – רהיטי השרון.

משרד גרפיקה: נשלט – לוגו.

תמונות: גלית כץ, מיכל לוי.