חידוש פינת אוכל

בואו נודה פעם אחת על האמת: עיצוב עולה כסף! השאלה המרכזית היא כמה כסף?! כשחידשתי את מטבח הבית שלי לפני כשנה וחצי (פוסט על חידוש המטבח בקישור כאן) היה לי ברור שפינת האוכל לא יכולה להישאר כמו שהיא וחידוש המטבח הביא אותי לרצות להגשים את התמונה השלמה שהייתה לי בראש. השולחן כמו גם המטבח הישן היה שולחן כהה ודי סטנדרטי כזה שמלווה אותנו כבר אי אילו שנים והתחושה המידית הייתה להעיף אותו ולרכוש חדש יחד עם זאת לא רציתי למהר למקום הזה והחלטתי שקודם כל אני אנסה לשפץ אותו ואם זה לא יצליח אז נרכוש חדש.

כך ביום שמשי אחד פרסתי מחצלת בגינה הלא היא הסדנה האלטרנטיבית שלי הוצאתי את הכיסאות, פרקתי את המושבים בעזרת מברגה וצבעתי אתם בשני גוונים שאני אוהבת ירקרק וכחול-אפור.

המושבים עצמם יושבים אצלי על נקודת האיזון שבין הרצון לפרקטיקה. הרצון שלי היה לבחור בד עם פרחוניות נעימה כזה שיחמם את המראה הכללי אבל מבחינת פרקטיות זה היה מחזיק בדיוק שבוע ולכן האופציה הזו לא באה בחשבון במיוחד בקרבת חבורת קטנטנים שתמיד דואגים שגם הרצפה לא תישאר רעבה. במקום בד רכשתי שעוונית פרחונית נעימה למגע ובעזרת אקדח סיכות מתחתי אותם על המושבים וחיברתי חזרה לכיסאות.

 את השולחן עצמו צבעתי בצבע הקירות על מנת לא להעמיס בגוונים ואת כיסא הטורקיז אספתי בשולי דרך באחד הרחובות כשהוא עייף דהויי ומוזנח. שוב נפתחה הסדנה האלטרנטיבית בגינה ונפרסה המחצלת והפעם בדמות משימה משפחתית של אחר הצהריים ראשית קירצפנו אותו עם סבון ומים מה שבדיעבד לא היה כל כך נכון כיוון שחלקים החלו להתנפח ראו הוזהרתם! אחרי שהוא התייבש שייפנו אותו ולבסוף צבענו אותו לתפארת.

אני חושבת שמה שאני אוהבת במיוחד בכיסא הזה  זאת העובדה שהמשענת שלו היא בגובה השולחן ולא מעליו וכך לא נוצר מראה סגור מדי אלא פתוח וחופשי למרות המיקום שלו.

רכשתי גוף תאורה מרכזי שאהבתי בגוון שמנת עם שמונה קנים ולגוף הקטן שצמוד לקיר החלפתי זכוכית. הגוף הקודם היה ויטראז' צבעוני במיוחד שלא התאים יותר לאווירה החדשה שנוצרה לכן נסעתי איתו לשוק הפשפשים בתל אביב והתאמתי גוף זכוכית שאהבתי במחיר אפסי של חמישים שקלים.

 ועכשיו לקירות: את אסופת התמונות אספתי די בקלות בהתחלה תליתי כחמש מסגרות ובכל פעם שראיתי משהו שאהבתי הוספתי, אני יכולה לומר שהאוסף על הקיר עדיין ממשיך לגדול ולאחרונה הצטרף לו גם ראש של אייל.

התריס שתלוי הוא סיפור אהבה! חיפשתי די הרבה זמן את התמונה האחת שאני אתאהב בה בכל מקום אפשרי ושום דבר לא תפס לי את העין. אני זוכרת שאפילו שאלתי בפייסבוק אולי פספסתי משהו ועדיין שום דבר לא עלה. עד שבבוקרו של יום בשוק הפשפשים בחיפה בחנות קטנה וקסומה שנקראת "מפעם" ראיתי את התריס המושלם גם בצורה – ריבוע – וגם בצבע, תריס כזה שרואים עליו את השנים בברור וננעלתי.

 באופן כללי פינת האוכל שלנו היא דיי דינאמית ומשמשת כמרכז הבית, לעתים קרובות נפרסת מפה, פרחים מתחלפים באגרטל נרות נדלקים (במיוחד בחורף) וכל הזמן יש התרחשות סביבה, אני יכולה לומר שהפינה היא ללא ספק אחת האהובות עלי בבית. תוסיפו את הפסנתר שמוקם בקרבת מקום והכל מקבל צליל נעים ומזמין.

כך נראתה הפינה לפני השיפוץ.

ברוח התקופה אני יכולה רק להציע שאל תפחדו להעז! מעט צבע וידיים טובות יכולים לחולל פלאים. בהצלחה!

יום נעים.

תמונות: עמית ליבוב.